“אמא שלי חיה כדי לגדל אותי ואני כדי לשמור אותה בחיים”. מיוחד: לאה על ילדות בצל השואה וההסכמה של אמה לסגור מעגל

תפקיד חיי: המסע המרגש של לאה שנירר ואמה

אמא עברה את השואה ואני חיה אותה כל יום בחיי, בכל ימות השנה. מיוחד: לאה שנירר על ילדות בצל השואה, הטיפול באמה וההסכמה שלה לסגור מעגל ולבקר באושוויץ

לאה שנירר | טור אורח

שמי לאה שנירר, נשואה, אמא לארבעה, בת לאולגה גרוסמן שלמון. אמי היא ניצולת שואה מתאומות מנגלה ששרדה את הניסויים האכזריים של דר ג’וזף מנגלה ונותרה בחיים. אני בעצם נולדתי כסוג של נס, כי אחרי כל מה שאמא עברה, לא האמינה שתוכל ללדת.

אני הבובה שלא הייתה לה. אבל אני גם משהו אחר. המפגש עם הרופא שבא ליילד אותה העלה אצלה זיכרונות זוועה מלידות שראתה באושוויץ, הציף אותה וגרם לה מיד לאי תפקוד. היא נזקקה לטיפול נפשי ולצערי זה חזר על עצמו לאורך כל ילדותי ונמשך עד היום.

בתור ילדה לא הבנתי מה זאת המחלה או אי התפקוד. למה אמא בורחת למיטה כל כך הרבה פעמים. פירשתי זאת כמשהו שקשור בהתנהגות שלי. אמרתי לעצמי שאני חייבת להיות ילדה טובה כדי שאמא תהיה בריאה. אם ארגיז אותה, תהיה חולה. זה כל כך מושרש אצלי עד היום. אחריות קשה ומכבידה שמהווה חלק בלתי נפרד מחיי.

נולדתי לתפקיד. תפקיד גדול ואחראי והוא לשמר את אמא בחיים. דרכי, אמא חוותה ילדות וגם בגרות כי לה נעצרו החיים בגיל שש והיא נשארה ילדה קטנה שצריכה חיזוקים כל דקה וכל רגע. היא חיה בשביל לגדל אותי ואני כדי לשמור אותה בחיים כדי שתגדל אותי. כשנולד אחי, הייתי בת חמש. ושוב קיבלתי תפקיד. להיות לצידה ולחזק. לעזור לה בגידולו ולדאוג שתהיה בסדר. לא הייתה לי פריבילגיה להישבר כי הייתי בתפקיד.

מאז ועד היום אני בתפקיד חיי כי אמא שתזכה לחיים ארוכים גרה איתי. אמא עברה את השואה ואני חיה אותה כל יום בחיי כל השנה. דבר אחד היה חסר ולאחר שנים רבות וניסיונות שכנוע, הצלחתי. מר רון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי ויו"ר קרן אושוויץ, הזמין אותנו להצטרף למשלחת שיצאה לטקס 75 שנה לשחרור אושוויץ בבירקנאו בפולין.

אמא הסכימה לצאת למסע שהיה מבחינתה סגירת מעגל בגיל 82. כל כך פחדתי מתגובתה ותפקודה של אמא מול ביתן 10, שם עברה את הזוועות, ומכל פינה במחנה שהזכירה לה את ילדותה. להפתעתי, אמא היא זאת שחיזקה אותי. אמא שאבה כוחות מהמסע וחזרה מחוזקת ובראש מורם. היא זכתה על אפם ועל חמתם של הצוררים להקים משפחה במדינת ישראל ואנחנו זכינו באמא גיבורה וחזקה מהחיים.

כתבות נוספות שיעניינו אותך