תאמינו או לא, העובדה שהעושר שנמצא בחוץ לא זמין, גורם לפחות הסחות דעת, ולריכוז בזוגיות ובמשפחתיות. דנה ויסברוט, מטפלת זוגית ומשפחתית מסבירה: "בימים שבהם אנחנו חיים בעולם של שפע, האפשרויות והעשייה הרבה מחוץ לבית יוצרים ריחוק וקווים מקבילים בין בני הזוג בחיי היום יום. תקופת הביחד שהביאה הקורונה, היא בעצם מתנה כי היא מאלצת אותנו לחזור אחורה למקורות, גם במשמעות של צמצום חברתי.

"אין לנו לאן לברוח, לא לחו"ל, לא לתחביבים שונים כמו קבוצת הריצה שלו ושלה ולא לחברים שלו או שלה. יש אחד את השני והילדים, וזה מאלץ אותנו יותר להתגייס לכך. זה מכנס אותנו פנימה גם ברמה האישית וגם ברמה המשפחתית. העיסוקים המרובים מחוץ לבית מאוד מפרידים אותנו כזוג ומפצלים לעולמות שונים, וכל זה נגמר כשאין ברירה אלא להיות יחד ולהתמודד עם המצב".

לדבריה, יש אלמנט נוסף. "כמו שבממשלה פתאום היו שיחות על אחדות, אותו תהליך קורה במשפחה. היום זוגות שדקה לפני הקורונה היו בטיפולים, הבינו שצריך לעשות ממשלת אחדות גם בבית, כי גם ברמה הכלכלית והאישית יש יותר כוח ביחד. יש פה מתנה לזוגיות שאפשר לנצל אותה לעבודה משפחתית".

איך עושים את זה? יש כמה עוגנים חשובים. חלוקת תפקידים. חשוב לעשות ישיבה משפחתית, שבה מגדירים מה הצרכים שלנו, לארגן סדר יום, ואפילו ליצור טבלה יומית, כשמאוד ברור מי אחראי על מה, ומי יכול לתרום בעשייה עם הילדים. חלוקת התפקידים מורידה לחץ של הילדים על המערכת המשפחתית ואז יש פחות ריבים.