שירה מנור: “הרבה משמעויות והשלכות יש לרצון ליצור ולהיות עצמאי”

המתנה שנתנה לי, לנו, את המראה האמיתית של החיים. את קסם הטבע, עולם החי ובעיקר את עולם הפרופורציות.

כמעצבת אופנה 12 שנה, כאדם שנושם עיצוב אופנה ואומנות כל חיי וכאם לשני ילדים חלומיים, אני שואלת את עצמי מתחילת מתנת הקורונה ועד כה: האם כל הלחץ היום יומי שווה ומשתלם לך? האם הרדיפה אחרי הייצר שלך לסיפוק המיידי של דגם ועוד דגם הוא הגיוני? האם הרדיפה שלך אחרי העיצוב, הבדים, האביזרים, התופרות וכל דבר שקשור לעיסוק שלי ובכלל, שווה את הלחץ היום יומי? שווה את ה״להוכיח ש…״. האם את מוותרת על עוד דברים שעומדים בפנייך ובעצם לא שמת לב, כתוצאה משגרת היום יום?

תובנות – זוהי המילה שבחרתי למען כולנו בתקופה זו ובמיוחד לעצמי. הרבה משמעויות יש ללחץ, הרבה משמעויות והשלכות יש לרצון ליצור ולהיות עצמאי, להגדרת מטרות ויעדים בלתי פוסקים, הוכחות לסובבים אותנו – מה אנו יודעים, כמה אנו מוצלחים, מה השגנו, מה יש לנו וכו׳. אז בואו נודה באמת, בסופו של יום או תחילתו של יום, כל אדם נמצא לבדו, עם עצמו, חושב לעצמו דברים נסתרים, טובים יותר, טובים פחות, נזכר בדברים שעבר וחושב על הדברים שיעבור. לא סתם העולם הוא עגול. 

כל הסובבים אותי מכירים אותי כאחת שמעזה לומר על עצמה כמעט הכל, גם את מה שנעים וגם את מה שלא, מפני שזוהי המציאות. אני אוהבת אופנה, נושמת עיצוב, אוהבת נשים שלובשות את עיצוביי ובכלל אנשים מכל הגוונים. אני חיה מאנשים ומהחיבור איתם ואומרת לכולנו בואו נזרום עם הזרם ולא נקשה על עצמינו יותר מדי, בואו נהיה פתוחים לדברים שלא חשבנו שהם אפשריים והכי חשוב – נזכור כי לפעמים לא אנחנו הקובעים וכי לפעמים אנחנו קצת יותר קטנים וכך אף יותר יפים. יש את הטבע ויש לו כח, כח גדול. יש גם מזל, המזל גם לו תפקיד גדול. את האגו יש לכולנו, אך תמיד יגיע אדם עם אגו והצלחה גדולה יותר ושם האגו שלנו קצת יותר קטן ואפשר ליהנות גם מזה. אחרי חודשים בהם דברים השתנו, או התעקמו, יש שלא עבדו כלל, כמוני למשל או כאלו שעבדו ועדיין עובדים במתכונת אחרת. אנו מבינים כי החיים הם דינמיים ומסתובבים להם, לא תמיד כרצוננו. בואו נפיק מכך משמעויות ונאמץ לעצמנו את הדברים הטובים וכפי שאני אומרת תמיד, העולם הוא ורוד אך יש בו עוד צבעים עמם צריך לדעת לחיות. כמעט מושלם הוא מושלם והרצון להיות מושלם מדי אינו קיים. וזהו רצון משעמם מדי ולכן – המשיכו לחלום את החלום. 

לפני זמן קצר, בתקופת הקורונה, נכנסתי לעולם רכיבת האופניים, דבר שרציתי לעשות כבר זמן רב. יש לי אח רוכב ואיש ברזל וחברים שהם בעלים של קבוצת אופניים מקצועית Israel cycling academy והכל יחד הביא אותי להתחיל דרך זו. כרגע, מבחינתי, אני עדיין בלמידה. אני רוכבת יום יום ב 5:30 בבוקר לפני שאני לוקחת את ילדיי, תים וניל, לגנים וזו הרגשה מדהימה עם הרבה סיפוק.

זו ההזדמנות לפרגן לעמותת ״לצאת מהקופסא״ אשר נותנת מקום למעצבים. בעמותה משיקים את פרויקט ״טרמינל מארח״, במסגרתו יגיעו מעצבות ומעצבים מובילים בתחומם ללוות מעצבים צעירים בתחילת דרכם, כחלק מתוכנית ״החממה״ של טרמינל עיצוב בת-ים. אני אהיה בין המעצבים שיגיעו להשתתף בפרויקט לצד גדעון אוברזון, יעקב קאופמן, מנו רפפורט ועוד.

הפרויקט נולד כחלק מהמאמצים לסייע למעצבים צעירים בעלי עסקים קטנים בתחילת דרכם להתמודד עם השלכות המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות משבר נגיף קורונה. יגיעו להתארח בטרמינל מעצבים לעבודה משותפת עם המעצבים הצעירים. הם יקבלו בריף לעבודה משותפת ויפצחו יחד את האתגר העסקי איתו מתמודדים המעצבים. טרמינל עיצוב בת-ים החדש הוא מתחם חברתי המשלב בתוכו תוכנית הכשרה למעצבים צעירים, מתחם אירועים לתערוכות וכנסים ומפעל שיקומי חברתי המעסיק מתמודדי נפש.

הטרמינל אשר יפתח באופן רשמי את שעריו בעוד מספר חודשים נמצא בימים אלו בתהליך סופי של שיפוץ והקמה.