כתבה נוספת בסדרה: אכילה רגשית

כמה פעמים בחייכם מצאתם את עצמכם מנשנשים גלידה בלי יכולת לעצור, כאשר בראשכם מהדהדים משפטים כגון “מגיע לי, אני אחרי פרידה”, “מותר לי כי נכשלתי במבחן” או “אני בדיכאון”? כנראה שיותר מפעם אחת והגיע הזמן להצמיד לזה שם – נעים מאוד אכילה רגשית.

“כולנו חווים אכילה רגשית מעת לעת ברגעי שיא בחיים וניתן להגיד שלרוב ברגעי שיא שליליים שכוללים מצוקה וחרדה. בתקופות שיא, המקרר הופך להיות החבר הכי טוב ואנו מנסים להטביע את יגוננו בעזרת מתוקים ופחמימות – מה שכמובן לא באמת עוזר וברוב המקרים רק מעמיק את השבר. אכילה שאינה במטרה לחוות תחושת שובע, אלא כדי לפצות על רגשות שליליים ולצורך נחמה רגעית מכונה בשפה המקצועית אכילה רגשית” מסבירה לנו יהודית שכטר, מאמנת אישית בכירה בחברת תות תקשורת ותוצאות של אלון גל ומתמחה בהליכי שינוי והעצמה.

והיא מוסיפה: “אכילה רגשית היא אכילה שאינה נובעת מרעב אלא מצורך רגשי. היא כלי שאנחנו משתמשים בו כדי לנסות להפיג מצבים רגשיים שליליים שעולים בנו – בהם עצב, כעס, בדידות, דיכאון, לחץ, עצבנות ועייפות. האכילה גורמת להרגשה טובה יותר, ובמידה מסוימת גם מרחיקה את התחושות הבלתי נעימות. ה”טריק” הזה מחזיק זמן קצר בלבד, ואילו הנזקים שמגיעים עם אכילה רגשית נשארים לזמן רב”.

“לא משנה אם האכילה מגיעה במטרה להעלים ולהשכיח רגשות קשים שצפים כמו עצב, דיכאון ובדידות או אם האכילה הרגשית נועדה להסתיר טראומה – היא אף פעם לא באמת העניין עצמו וכמעט תמיד זו תחפושת לבעיה מורכבת יותר. רבים נוטים להאמין שהנזק העיקרי של אכילה רגשית קשור במראה שלהם ובפרט בהשמנת יתר אבל האמת היא שהנראות החיצונית, ברוב המקרים, היא הדבר האחרון שצריך להדאיג אותם, שכן מתחת לפני השטח הסיבות לאכילה הרגשית, הרבה יותר סבוכות”.

אז מה הם בעצם הנזקים שאכילה רגשית גורמת לנו לגוף ולנפש?

1. טשטוש תחושת שובע: אכילה שלא מתוך רעב עלולה לגרום למצב שבו כבר לא נזהה את התחושות הטבעיות של רעב ושובע, וכך לא נדע בעצם למה אנחנו אוכלים – מתוך רעב או מתוך צורך רגשי.

2. השמנה: אכילה רגשית היא אכילה מיותרת (כי אנחנו לא רעבים), ובדרך כלל היא גם עודפת (כי אנחנו לא באמת צריכים לאכול). המצב מחמיר כשבוחרים לאכול מזון עתיר קלוריות, סוכר ושומן – שמייצרים את ה”סיפוק” הרגשי הגדול ביותר. ההשמנה עלולה לגרום גם לנזקים בריאותיים חמורים.

3. רגשות אשמה: בתום פעולת האכילה הרגשית נחווה לעתים סוג של התפכחות. התחושה הנעימה שסיפק לנו המזון תתפוגג והרגשות שישארו הם אשמה, חוסר שליטה, ובעיקר – הרגש השלילי שמלכתחילה גרם לנו לאכול ללא רעב שככל הנראה יחזיר אותנו לתחילת המעגל – אכילה.

4. הפרעות אכילה: אכילה רגשית עלולה לגרום לצורך ב”היטהרות” לאחר מעשה. רגשות האשם גורמים לרצון להיפטר מהאוכל העודף, וכשמתחילים להשתמש בהקאות, כדורים וכו’ הדרך להתפתחות הפרעות אכילה מאוד קצרה.

מהם הסימנים לזיהוי אכילה רגשית?

בכדי לדעת האם האכילה שלכם היא רגשית כדאי לענות על מספר שאלות, ואם התשובה לרוב השאלות היא כן, ייתכן כי מדובר בדפוס אכילה שנובע ממניעים רגשיים וכדאי לטפל בנושא בהקדם.

1. האם אני חווה רעב פתאומי בשעות לא סדירות?

2. האם האוכל מהווה עבורי צ’ופר אחרי יום קשה?

3. האם אני אוכל גם כשאני לא באמת חש רעב?

4. האם אני מרגיש אשמה כשאני מסיים לאכול?

5. האם אני עסוק באובססיות באוכל ובמתי אוכל שוב?

6. האם אני נוטה לאכול כשאני נמצא לבד?

7. האם אני לפעמים אוכל בלי לשים לב שאני אוכל?

“הבריחה לאוכל נועדה למלא חסך רגשי והדרך לשים סוף למעגל האכילה היא קודם כל להבין מה גורם לאדם לבולמוס, כלומר מה המקור הנפשי של הבעיה. לאחר ההבנה יהיה צורך בהתחלת טיפול נפשי מהשורש במטרה לנסות ולמצוא תחליף בריא במקום אוכל”.

“הדרכים לטפל באכילה רגשית רבות אבל כולן כוללות עזרה חיצונית של איש מקצוע העוסק בתחום הנפש. בטיפולים השונים המטפל יעזור לאדם הסובל מאכילה רגשית לחקור את החסמים, האמונות השליליות, ההרגלים המחשבתיים, וילמד אותו לקבל בסובלנות ואהבה את הרגשות השליליים שקיימים בו וכמו כן גם לקבל כלים שיחזקו את הביטחון העצמי ותחושת הערך”.

טיפים לאכילה מודעות ולא רגשית:

1. שמים לב מה נכנס לפה. לפני שמכניסים משהו לפה לספור עד חמש ולחשוב האם באמת אני רעב וצריך את זה עכשיו. אם כן, תאכלו אם לא אז תוותרו.

2. אוכלים כדי לשבוע. מכניסים לגוף אוכל בכמות שהוא זקוק לו מבחינה פיזית ולא מבחינה נפשית. אם אתה לא בטוח מה הכמות שמתאימה לך תעשה ניסיונות – אחרי כמה פעמים תבין מהי הכמות שנכונה בשביל הגוף שלך ותנסה ככל האפשר להתמיד בה.

3. לאכול לאט. להתרכז בטעם של האוכל, בטקסטורה שלו ובריח – חוויית האוכל בארוחות להן הגוף זקוק תתעצם ותהיה יותר מספקת.

4. בזמן אכילה מתרכזים רק בארוחה. כלומר, לא צופים במסכים, לא מדברים בטלפון ולא עובדים. ההתרכזות באכילה משפיעה על המוח וככה על תחושת השבוע והסיפוק שלנו מארוחה.

“אם זיהיתם אצל עצמכם תסמינים של אכילה רגשית תפנו לעזרה. נסו לקבל חיבוק אנושי ואוזן קשבת – אין צורך להתבייש אכילה רגשית היא דבר נפוץ וניתן לטיפול”.